איך קוראים תחזית גלים?

למה הגובה לבדו מטעה?

שני ימים עם גל של מטר יכולים להיראות כמו שני עולמות. במחזוריות של 5 שניות המטר הזה הוא גלי רוח צפופים שנשברים אחד על השני; במחזוריות של 9 שניות אותו מטר מגיע בסטים מסודרים, עומד על הסנדבר ונותן רכיבה. התחזית מציגה את אותו מספר, הים לא.

לכן ב-Frontside הדירוג של כל חוף לא בנוי על הגובה לבד אלא על השילוב: גובה, מחזוריות, כיוון ורוח, מול מה שהחוף הזה אוהב.

מה הרוח עושה לגל?

רוח מהיבשה אל הים (אופשור, בישראל רוח מזרחית) מחליקה את פני הגל ומעכבת את השבירה, אז הגל עומד זקוף ונקי. רוח מהים אל החוף (אונשור, מערבית) דוחפת את הגל להישבר מוקדם ומפוררת אותו לקצף. רוח צד עושה משהו באמצע.

בישראל, שבה הסוול מגיע עם הסופה, החלון הטוב הוא בדרך כלל היום שאחרי: הים עדיין גבוה והרוח התהפכה למזרחית. בבוקר, לפני שהבריזה מהים מתחילה, הרוח כמעט תמיד הכי נוחה.

מה מיוחד בתחזית לים התיכון?

באוקיינוס הסוול נוצר בסופה רחוקה ומגיע מסודר, עם מחזוריות של 12 עד 16 שניות, ימים אחרי שהרוח שיצרה אותו נרגעה. בים התיכון הסופה קרובה: הסוול נבנה כמה מאות קילומטרים משם, מגיע עם הרוח, ונעלם יום-יומיים אחריה.

לכן המחזוריות בישראל נעה בין 5 ל-9 שניות, וההבדל בין 6 ל-8 הוא הבדל גדול. ולכן השאלה היומית כאן היא לא רק כמה גבוה, אלא אם הרוח כבר התהפכה.

איך Frontside משתמשת במספרים האלה?

הדף של כל חוף ושל כל עיר מציג את התחזית שעה אחר שעה, עם דירוג לכל שעה שמשקלל גובה, מחזוריות, כיוון ורוח מול מה שהחוף הזה צריך כדי לעבוד. הדירוג לא מחליף הסתכלות על הים, אבל הוא עונה על השאלה הראשונה של כל בוקר: לאיזה חוף שווה לנסוע היום, ומתי.